הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ה׳:א׳

1 אסורין לגבי וכו'. האי דבש לאו דוקא דבש אלא ה"ה כל פרי שיש בה מתיקות בכלל זה עיין שבועות י"ב ב' ועיין ב"ב ע"ט א' ברשב"ם שם וכמש"כ המל"מ יעו"ש.

2 ואיסורן בכל וכו'. עיין מנחות נ"א א' ב' מחלוקת דאביי ורבא אם חייב על הקטרת חצי זית ועיי"ש כ"ו ב' פלוגתא דריב"ל ור' יוחנן דריב"ל ס"ל כרבא ור"י ס"ל כאביי יעו"ש היטיב. ועיי"ש בתוס' ד"ה אין הקטרה וכו' וד"ה יש הקטרה וכו' יעו"ש היטיב אמנם שם נ"ח א' ד"ה אביי וכו' כתבו דאפילו ר"י ס"ל להא דרבא יעו"ש והא דס"ל לר"י דיש הקטרה בפחות מכזית היינו היכא דמשלים אח"כ יעו"ש היטיב וכ"כ בזבחים ק"ז ב' בד"ה ר"י וכו' יעו"ש היטיב אך יש לעיין מש"כ בזבחים שם וז"ל ואע"ג דלעיל נ"ח חשיב ליה הקטרה גבי שאור ודבש דאמרינן יש קומץ פחות משתי זיתים ויש הקטרה פחות מכזית שאני הכא דכתיב קרא עכ"ל וצ"ע לכאורה הא התוס' מקשה אליבא דר"י ור"י ס"ל כרבא דאין הקטרה פחותה מכזית וצ"ל על כרחך דהכי כוונתם דהכא לכו"ע אין הקטרה בפחות מכזית והתם פליג אביי וס"ל דיש הקטרה לפחות מכזית ולפ"ז אין התחלה לקושייתם בתוס' דמנחות כ"ו ב' בד"ה אין הקטרה וכו' יעו"ש היטיב ומלבד זה צ"ע על קושייתם דהתם דהא כתב שם וז"ל והשתא מר' יוחנן מיהא תיקשי דכר"א הוי ולא מצי למימר דלאפוקי מאביי דהא ר"י קאי כאביי עכ"ל דהא אפילו אי ר"י לא קאי כאביי מ"מ יקשה אמאי לא חשיב נמי שאור בל תקטירו ואדרבה אי קאי כאביי ניחא דלא חשיב שאור בל תקטירו משום דלאביי דחייב בכל שהוא א"כ לא משכחת לה דיהא היתר מצטרף לאיסור אבל אי נימא דלא ס"ל כאביי א"כ יחשוב נמי שאור בל תקטירו. והא דלא דריש לענין משרת דחייב בחצי זית י"ל משום דכתיב התם אכילה ולא הוי בפחות מכזית וכמש"כ תוס' נזיר ל"ו א' ד"ה א"ה וכו' יעו"ש היטיב וצ"ע בזה. והנה רבינו דפסק בכאן דאיסורן בכל שהן לכאורה הוא כאביי ותמוה למה פסק כאביי לגבי דרבא ועוד הא כתב בהלכה ב' דאין הקטרה פחותה מכזית וכ"כ לקמן פי"ג מהל' מעשה הקרבנות דאין קומץ פחות משני זתים יעו"ש ומש"כ מרן בזה וז"ל ואפשר שרבינו מפרש דרבא לא פליג אאביי דדריש מכל לרבויי חצי זית דשאור ודבש אלא שמוסיף נמי לחצי קומץ דתרווייהו משתמע עכ"ל ולא ידעתי האיך יפרש הך סוגייא דמנחות נ"ח דאיפליגו באין קומץ פחות משני זתים וביש בהקטרה פחות מכזית ולרבינו רבא נמי ס"ל דיש הקטרה לפחות מכזית וצריך לדחוקי ולומר דה"ק דאביי ס"ל יש קומץ פחות משני זתים ולכן קומץ שיש בו זית לא צריך לרבויי אבל לרבא דס"ל דאין קומץ פחות משני זתים א"כ גם חצי קומץ שיש בו זית צריך לרבויי. ובהא דהקטרה פחותה מכזית פלוגתא אחרינא הוא דאביי ס"ל דבחצי זית בעיניו חייבין עליו משא"כ לרבא דאין בהקטרה פחות מכזית ולפ"ז צ"ל חצי זית מעורב דווקא עם מצה בעינן שיהא בו כזית ולכן דעת רבינו דבחצי זית מעורב עם חצי זית אחר חייב דבאין הקטרה פחות מכזית פסק כרבא ובהכי ניחא הא דפסחים מ"ד א' איתא לאפוקי מאביי דלרבא אה"נ דהיתר מצטרף לאיסור דבפחות מכזית בעיניו אין חייבין עליו יעו"ש היטיב. וכ"ז דחוק מאד. ולא ידעתי למה נדחק בזה ולשיטתו הו"ל לפרש דפסק כרבא דס"ל דאין קומץ בפחות משני זתים ואין הקטרה בפחות מכזית ופסק כזעירי שם בפסחים ובנזיר ל"ו א' דס"ל כרבא ומפרש הכי מקצתו מניין היינו חצי קומץ שהוא כזית שלם עירובו מנין היינו כחצי זית שאור וחצי זית מצה שנתערבו כשיטת תוס' שם ושם ובמנחות שם. לכן פסק דאפילו בכל שהוא שאור שהוא מעורב במצה ושניהם ביחד יש בהם כזית חייב. שוב ראיתי להלח"מ בפ"ג מהל' מעשה הקרבנות שכתב דרבינו מיירי כאן לא לענין מלקות רק לענין איסור בעלמא ומשום דחצי שיעור אסור מן התורה יעו"ש וגם אני עלה על דעתי כן מתחלה לולי שהיה קשה לי דל"ל לרבינו להביא הפסוק דכי כל שאור וכו' וכי זולת זה לא ידענו דח"ש אסור מה"ת דהא כללא הוא בכל התורה כולה. והנה במש"כ נתיישב קושיית הלח"מ כאן על מרן. ומה שהקשה עוד הא הך ברייתא אתיא כר"א ורבינו לא פסק כר"א לשיטת הה"מ בפ"א מהל' חמץ ומצה יעו"ש היטיב י"ל דרבינו ס"ל דזעירי מפרש להך מקצתו כמש"כ רש"י חצי זית שאור וחצי זית מצה ועירובו היינו שנתערב ורבינו בנתערב לא ס"ל רק במקצתו ודריש כי כל למקצתו וכל לא דריש וכעין זה מצאתי בצל"ח שם בפסחים שכתב כעין זה לענין מה שהקשה שם על דזעירי דמ"מ הו"ל למימר חמץ ושאור בל תקטירו יעו"ש היטיב והבן. ועיין רדב"ז ח"ה סי' פ"ז.

3 אלא אם וכו'. יבואר לקמן בהלכה ג' יעו"ש.

4 אינו לוקה וכו'. עיין לעיל פ"ג ה"ז ועיין רדב"ז ח"ה סי' ט"ו.